תאוריית הספירלה

 בקטגורית: השפן במיאטה,יזמות — השפן במיאטה בתאריך 30 במרץ, 2010

בפוסטים הקודמים הבטחתי לספר על תיאוריית הספירלה שנקטתי במסע היזמות שלי ,

אז החלטתי להתחיל בלהציג אותה בדיאגרמה פשוטה:

תיאוריית הספירלה ביזמות

מה בעצם אנחנו רואים פה ? (זהירות ארוך…)
תיאוריית הספירלה שלי אומרת דבר פשוט, במקום לקחת רעיון אחר ויחיד ולעשות עליו את התהליך המקובל, אזי מבצעים את התהליכים על מספר רעיונות ובכל שלב מחליטים האם להמשיך איתו לשלב הבא או לא.
החסרון בשיטה הנ"ל, ההתקדמות לאורך הדרך בהסתכלות במיזם בודד הינה איטית בהרבה.
היתרון כמובן ברור מעצמו, אנו מבזרים את הסיכון בין מספר מיזמים (בדיוק כמו תיק השקעות) ולא שמים את כל הביצים בסל אחד.
לפני כמעט שנה רשמתי פוסט על נתיב היזמות שלקחתי וציינתי במספר מילים את מה שאני עושה, אבל הגיע הזמן שאני ארחיב על זה טיפה יותר

שלב החקר שוק
זהו אחד השלבים הראשונים שאנו מבצעים לאחר שהחלטנו שיש לנו רעיון מגניב ביד ואנחנו מוכנים להשקיע זמן בלהבין מהו השוק והמתחרים הרלוונטים בתחום.
אז ישבנו בחוף הים עם חברים על בירה, עשינו טיול סקי באלפים, ראינו תוכנית על עתידנות ונפלה עלינו השראה לרעיון גאוני שיכול לשנות את העולם, או לחילופין להביא ערך מוסף שלא קיים עדיין בשוק.
אחרי שאספנו כמה רעיונות כאלו,
(אני ממליץ על 4, אבל לא יותר כי אחרת זה יהיה עמוס מדיי והתהליך יהיה מאוד איטי),
אנו רוצים להבין באיזו סביבה אנחנו פועלים, האם יש מוצרים דומים כאלו, איזה בעיה אנחנו באים לפתור, האם ישנם הרגלי צריכה שאנו מותאמים אליהם, או שיש צורך בשינוי הרגלי הצריכה של הלקוחות וחינוך שוק ?
מה גודל השוק, מי קהל היעד, מהי שרשרת הערך בתעשיה הנ"ל, אילו מודלים עסקיים מקובלים ?
אחרי שראינו מה הסביבה שאנחנו פועלים בה, נוכל לקבל החלטה משכילה באם אנו רוצים להמשיך עבור כל רעיון לשלב הבא או לחילופין לזנוח אותו כי לעומת שאר הרעיונות המיזם הספציפי הנ"ל יצריך יותר משאבים ולעומתם לא כדאי להמשיך איתו הלאה(למרות שהוא יכול להיות מעולה, אבל בין השאר הוא פחות טוב).

גיבוש אסטרטגיית פעולה
בשלב הנ"ל אנחנו כבר אחרי החקר שוק המקיף עבור כל אחד מהרעיונות, ויש לנו תמונה מלאה של ה eco-system שבו אנחנו הולכים לפעול.
פה אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו צריכים על מנת להביא את המיזם לשלב הבא, האם יכולת הליבה במיזם הנ"ל הינה טכנולוגית, שיווקית או שותפות עסקית, האם אנחנו הולכים לפנות לשוק הenterprise או בכלל לmainstream שהוא המשתמש קצה ?
האם אנחנו בעצם הולכים להיות B2B או בכלל B2C?
אילו אסטרטגיות שיווק מתאימות למיזם הנ"ל ? – האם אני צריך איש מכירות ממולח שימכור לחברות גדולות, או אולי פרסום המוני ברשתות מדייה, או בכלל ללכת על שיווק שותפים ?
מה המודל הכלכלי עבור המוצר שאנחנו הולכים להשיק, האם המודל הזה מקובל בשוק, האם הוא הוכיח את עצמו בעבר בתעשייה הספציפית ?
מה המודל הפיתוחי שאנחנו הולכים לרתום לצורך העניין על מנת ליישם את המוצר ?
האם אנחנו צריכים יכולת פיתוח in-house או שזוהי אינה יכולת הליבה של החברה ואנו יכולים להוציא את זה החוצה בעזרת שותפויות למינהם ?

יצירת שותפויות
שימו לב, עד השלב הזה כל מה שעשינו היה על הנייר, פה אתם צריכים לצאת מבועת הנוחות שלכם ולהתחיל לעניין אנשים במיזם שלכם.
(כמובן, אם יש אתם חברת ענק, גוף פיתוחי ,תקציב שמנמן ואינכם מעוניינים לחלוק סיכון עם גורם צד שלישי, אנא דלגו לשלב הבא)
מה זה בעצם אומר יצירת שותפויות? לרוב מה שאני שומע הוא – "אני יודע מה אני צריך לעשות, כל מה שחסר לי זה השקעה"
רגע, עצרו שניה את העיר – אני רוצה לרדת! האם השקעה זאת באמת הדרך הכי טובה עבור המיזם הזה ?
או שמה אני מחפש בעצם משכורת ממקור אחר ? האם אני אמור בכלל למשוך משכורת ?
ואם נבצע שיתוף פעולה עם גוף פיתוחי שיקח על עצמו את הפיתוח מוצר, האם זה לא שווה ערך להשקעה של 300K$ ?
ואם במקום לגייס אנשי שיווק ומכירות, נבצע שת"פ עם גורם שיודע לקחת את זה על עצמו תוך לקיחת אחוזים וחלוקת הסיכון במיזם?
ברגע שאנחנו יוצאים מהקיבעון של השקעה, אנו נהיה פתוחים לאפשרות של כיוונים אחרים לצורך התקדמות הלאה.
שלא תבינו אותי לא נכון, לפעמים השותפות האופטימאלית היא השקעה פיננסית, אבל אסור שהיא תבוא מתוך קיבעון או מתוך רצון למשכורת אלא מתוך הכרח אמיתי למיזם עצמו

הוצאה לפועל
זהו, כל הכלים פרוסים על הלוח, האסטרטגית פעולה ברורה עד הפרט האחרון.
השת"פים חתומים, כולם רתומים על מנת להוביל את המיזם לשלב הבא שלו, באם זה מוצר בטא, פילוט ראשוני, תפיסת נתח שוק או כל שלב אחר בtraction map שלנו.
בשלב הזה אנו יכולים לקבל החלטה אם אנו ממשיכים בכל המיזמים, או בוחרים להתמקד בכמה אשר יש להם את הפוטנציאל הגבוהה ביותר.
כמובן שאם יצרנו את השותפויות עם גורמים נוספים, אנחנו לא נזנח את המיזמים לגמרי, אבל נוכל להיות חלק בהם כשותף שקט או אפילו פחות דומיננטי אשר שותף בהחלטות האסטרטגיות ולא בשוטף היומיומי.
השלב הזה בעיקרו מתאפיין בהנעת הגלגלים של המיזם, פה יקום ויפול כל מה שעמלנו עבורו עד עכשיו.

התמקדות
זהו, המיזמים רצים ברקע, העניינים מתקתקים, גלגלי השיניים חורקים קמעה, אבל אנחנו מצליחים לצבור תאוצה.
הגיע הזמן לבחור
מיזם אחד שאנו נתמקד בו אישית , את המיזם הזה אנו נבחר על פי השאלה הפשוטה:
"איפה אני יכול לתרום הכי הרבה?" האם חסרה הסתכלות ארכיטקטונית על המוצר ? האם דרוש פיתוח עסקי ? האם חסר האדם שיתפעל את האופרציה בצורה חלקה ?
בשלב הזה אנו נמצה את היכולות האישיות שלנו על מנת לקדם בצורה הכי יעילה את המיזם.
שאלה מעניינת שכדאי לנו לשאול את עצמנו : "האם כדאי לנו לשכור מישהו שיודע לעשות את מה שאנו צריכים או לבוא ולעשות את זה בעצמנו ?" בעזרת שתי השאלות הנ"ל נוכל להבין איפה אנחנו דרושים הכי הרבה בנקודת זמן הנוכחית עבור מערך המיזמים שיצרנו.

זהו להפעם.
פוסט באמת ארוך, מקווה שהיה לכם את הסבלנות לקרוא אותו עד הסוף.
שלכם, השפן במיאטה.

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • Sphinn
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Mixx
  • Google Bookmarks

הגב עכשיו »

אין תגובות עדיין.

RSS לתגובות בפוסט זה. URI טארקבק

הוספת תגובה