בלוג יזמות טכנולוגית ועסקית
לפני מספר שעות חזרתי מהופעת masterclass של סטיב וואי,
בסבב הופעות הזה הוא לא רק מנגן, אלא מספר על איך הוא הגיע איפה שהוא נמצא היום, כל מניי טיפים, וכמובן ג'אם עם נבחרים מהקהל.
האמת , הבנאדם הדהים אותי, לא רק שהוא נגן מבריק אלא גם בנאדם מעניין שמוכן לשתף את סוד ההצלחה שלו בנגינה.
הנה מספר טיפים שהוא נתן: (המשך…)
אז כן, כולם רוצים את החופש, כולם רוצים להיות בקאריביים, אבל איך ?
הרי לא מתעוררים בוקר בהיר אחד ומגלים שהדרך סלולה, במקרה הגרוע מה שמעיר אותנו זה שהשפניה והגזר נעלמו,
וכל מה שיש זה רוח קרה שאופפת אותנו ובמקום נתיב שסלול לנו יפה לקאריביים, אנחנו רואים מדבר והרים.
הגיע הזמן לסלול לנו נתיב!
הנה נושא מעניין שחוויתי על בשרי ולא פעם אחת.
כמה פעמים הגעתם למצב שבו יש לכם 20 דברים לעשות וכולם דחופים ?
לגמור את הפרוייקט קוד שמחכה לכם , לכתוב את המסמך אפיון ההוא שממש בוער ,לעשות חקר שוק למוצר ההוא שרציתם לשווק, ללמוד למבחן שעוד שבוע אתם צריכים לגשת אליו,
הכל נערם לו אט אט לקבוצה לא קטנה של משימות שמתיישבות על הצוואר וחונקות אותנו אט אט, עד שאין לנו כח לעשות כלום.
אני לא מדבר על אותם המשימות (המשך…)
במהלך המסע שלי, אני פוגש הרבה מאוד אנשים שנמצאים בנקודה מאוד דומה לשלי, אנשים שהבינו שלהיות שפן קטן בcubicle שלו במשרד לא יוביל אותו לחופש שלו, ובשלב מסויים הוא אפילו ימצא את עצמו מחוץ לשפניה..
אז מה גורם לשפנים לרוץ לחפש שפניה חדשה ?
הרי ברור לכולם שעוד 5-10 שנים הם יהיו באותה נקודה בדיוק, רק עם מצב יותר בעייתי למצוא שפניה חדשה. (המשך…)
אוקי, זה נושא כאוב תמיד.
כל מי שעובד תחת מסגרת שהוא קבע לעצמו, מצא את עצמו נותן הנחות לעצמו ותמיד מתרץ את זה באופן הגיוני ביותר למה בדיוק עכשיו צריך לנקות את הדירה או לבדוק איזה מצרך חדש הופיע במקרר בעשר דקות האחרונות מאז ביקרנו אותו בפעם שעברה.
אז קבענו מסגרת, ואחרי חצי שעה החלטנו לעשות הפסקה של רק "10 דקות" ולראות מה יש בטלוויזיה ו… הופ נעלמו לנו שעתיים מהחיים.
מסגרות נוקשות מדיי הם אפילו יותר לא יעילות, ויאלצו אותנו פשוט לנטוש את המסגרת אחרי תקופה קצרה מאוד.
ממה שגיליתי, מסגרות מסוג של התחייבות לגורם חיצוני גורם לנו להשאר במסגרת העבודה בצורה יותר טובה.
אפילו אם המסגרת הינה בעקיפין כמו לשבת עם עוד חבר ולעבוד, אפילו אם עובדים על דברים שונים כל אחד, אבל עצם הסביבה שנוצרת, מייצרת התחייבות מסויימת כלפי המסגרת עצמה אחד כלפי השני.
אז …. מי בא לעבוד איתי ?
אוקיי, אז אחרי שקשקשתי יומיים על מה ולמה אני כותב את הבלוג הזה, הגיע הזמן לשתף אותכם בדברים שימושיים.תזכרו איך היינו עושים סיעור מוחין ביסודי ותגלו שזוהי שיטה מעולה והכי טבעית להוציא את מה שיש לנו בראש.
הרעיון פשוט, מציירים שמש באמצע, רושמים את הדבר שרוצים לעשות סיעור מוחין סביבו, ומגלים שדברים פשוט נשפכים החוצה.
כעת בואו נשכלל את זה טיפה, מכיוון שאנחנו חושבים בד"כ לעומק ולא לרוחב, נוכל להשריש כל אלמנט שקישרנו לרמה נוספת.
בצורה הזאת אנחנו בונים את עץ המחשבות שלנו ומאפשרים לחקור ולייעל אותו על הנייר.
מי מכם שנכנס לבלוג הזה, לא שאל את עצמו מה זה לעזאזל השם המפגר ?
מה קשור שפן למיאטה עכשיו ? (המשך…)
אם אתם קוראים את השורות האלו, כנראה שקרו אחד משלושת המצבים:
או ששלחתי לכם לינק לבלוג, כי רק עכשיו התחלתי לכתוב אותו, או ששמעתם על הבלוג הזה ממישהו אחר שנורא התלהב ממנו, או שהשלמתי את המסע שלי וכעת מה שנותר לכם לעשות זה לקרוא את היומן מסע הזה מהתחלה עד הסוף ולשחזר את ההצלחה.
אז על מה אני לעזאזל מדבר ? איזה מסע לקאריביים ? מה קשור שפן למיאטה ? (המשך…)
